ב-9 באוגוסט חתם נשיא ארה"ב ביידן על "חוק השבבים והמדע", שמשמעותו שלאחר כמעט שלוש שנים של תחרות אינטרסים, הצעת חוק זו, בעלת משמעות רבה לפיתוח תעשיית ייצור השבבים המקומית בארצות הברית, הפכה רשמית לחוק.

מספר ותיקי תעשיית המוליכים למחצה מאמינים כי סבב פעולה זה של ארצות הברית יאיץ בתורו את הלוקליזציה של תעשיית המוליכים למחצה בסין, וסין יכולה גם לפרוס תהליכים בוגרים יותר להתמודדות עם זה.

"חוק השבבים והמדע" מחולק לשלושה חלקים: חלק א' הוא "חוק השבבים משנת 2022"; חלק ב' הוא "חוק המו"פ, התחרות והחדשנות"; חלק ג' הוא "חוק המימון הבטוח של בית המשפט העליון משנת 2022".

הצעת החוק מתמקדת בייצור מוליכים למחצה, שתספק 54.2 מיליארד דולר במימון נוסף לתעשיות המוליכים למחצה והרדיו, מתוכם 52.7 מיליארד דולר מיועדים לתעשיית המוליכים למחצה בארה"ב. הצעת החוק כוללת גם זיכוי מס של 25% להשקעה בייצור מוליכים למחצה וציוד לייצור מוליכים למחצה. ממשלת ארה"ב תקצה גם 200 מיליארד דולר בעשור הקרוב לקידום מחקר מדעי בתחומי הבינה המלאכותית, רובוטיקה, מחשוב קוונטי ועוד.

עבור חברות המוליכים למחצה המובילות, החתימה על הצעת החוק אינה מפתיעה. מנכ"ל אינטל, פאט גלסינגר, ציין כי הצעת חוק השבבים עשויה להיות המדיניות התעשייתית החשובה ביותר שהציגה ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה.